הסיפור של פדריק

הסיפור של פדריק

Story1

פדריק - שובו של האיש עם הכובע

השמועה פשטה מפה לאוזן: "פדריק הגיע אל העיר!"
נשים לבשו מיטב מחלצותיהן, גברים צחצחו נעליהם והוסיפו מטפחת לכיס המקטורן, ילדים יצאו לחפש את האדם שכבר מזמן הפך לאגדה –
פדריק. האיש והמגבעת. האיש והתעלומה.
ואז הוא הגיע.
בצעד בוטח, צלליתו מלאה את הכניסה למסעדה.
הסערה שהתחוללה בחוץ לא דמתה לסערה שחוללה כניסתו אל המקום, מלווה בעלמה מצודדת.
הם פסעו אט במורד המדרגות. הוא במגבעת, היא בנעלי עקב ומניפה, לא מודעים למבטים שעקבו אחר כל תנועה שלהם.
למלצר שקיבל את פניהם אמר כמה מילים, כממתיק סוד. לאחר שהבטיח שזוגתו יושבת במקומה, התיישב הוא מולה, גבוה ואפל.
היא הסירה את הכפפות, הוא הידק את כובעו לראשו.
היא לגמה מהכוס, הוא מילא פיו מים.
היא עצמה עיניה, לחשה לחישה ותלתה בו את מבטה בציפייה.
הוא פתח את פיו, כחכח בגרונו, ובעודו מצמיד את כובעו אל לוח לבו, אמר לה בקולו הרועם: "כמו שאמר ג'ורג' ברנרד שו, יקירתי:
"אין אהבה כנה יותר מאשר אהבה לאוכל!"
טעים להכיר. פדריק הגיע לעיר!